מי המחנך האמיתי
- rotem w
- 19 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 9 באפר׳ 2022
בספטמבר אסתר שירה התחילה גן בגישה המונטסורית נקרא *הגן במושבה בירושלים*
לפני תחילת הגן הזמינו אותנו לאסיפת הורים שחוץ מהנהלים הרגילים סיפרו לנו על הגישה החינוכית מאחורי הגן, מה האני מאמין שלהם איך הם רואים את הילדים במרחב ובמה הגן הזה שונה משאר הגנים.
הוקסמתי כל כך ממה ששמעתי שפשוט רציתי להיות זבוב על הקיר בגן ולראות את הדברים מתנהלים.
ואז החלטתי שהפרויקט הבא שלי זה ללמוד את הגישה המונטסורית לעומק ולראות אם גם אני יכולה לעשות עם אסתר שירה דברים בבית ולהשלים את התהליך שהיא עושה בגן.
בראש שלי חשבתי היא יותר שעות נמצאת בגן מאשר בבית אז את רוב החינוך היא תספוג שם היום אני כבר חושבת אחרת.
אני התאהבתי בחינוך המונטסורי מכמה סיבות הראשונה היא שזה הגישה שלי בכלל לחיים לא כל החוכמה נמצאת אצלי יש פה עוד אדם שיש לו רצונות וצרכים ולא הכל צריך להיות לפי הדרך שלי, כשאני מבינה את זה אני קודם כל הופכת להיות קשובה אליה ורואה אותה כאדם אינדיבידואלי ובטח לא שייך אלי ולכן צריכה להיות כפוף לרצונות שלי.
אחד המשפטים המפורסמים של מריה מונטסורי הוא "follow the child" בתרגום חופשי "לך אחרי הילד"
שזה כמו חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גם כי יזקין לא יסור ממנה- משלי כב פסוק ו.
שאומר תעצור שניה תסתכל על הילד תראה מה מעניין אותו מה מושך אותו במונטסורי קוראים לזה "תקופת רגישות" תראה במה הוא שוקע, מה הוא אוהב לעשות ותייצר לו סביבה לעשות עוד מזה.
אחד מהדברים שמדברים בהם בשיטה זה על כישורי חיים אני אסביר את זה במילים שלי
כישורי חיים אומר לאפשר לילד לרכוש מיומנויות אמיתיות שישמשו אותו בתפקוד היומיומי בדיוק כמו שאנחנו המבוגרים עושים.
אם זה מזיגה, הרמה, הזזה, לפתוח, לסגור וכל דבר בערך שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו גם הילד יכול לעשות בעצמו.
ככל שניתן לו הזדמנויות לתרגל ככה הוא יצליח יותר ואין סיבה שלא
פעוט יכול ,לשפוך למזוג לנגב להרים למרוח
לפתוח לסגור דלת/ סקוץ של הנעל
ללחוץ על המתג של האור או על הכפתור במעלית
לחתוך (תלוי עם איזה סכין באיזה שלב)
ועוד מלא דברים
*כמובן שלכל ילד יש את הקצב שלו זה הדברים שאני מתרגלת עם אסתר שירה.
ילדים נמשכים לעולם המבוגרים בצורה טבעית הם רואים אותנו עושים דברים והם רוצים להרגיש שהם גם מסוגלים לעשות בעצמם בשבילנו זה רק לשפוך/ ללחוץ
אבל בשבילם זה עולם במלואו ברגע שנותנים להם עצמאות
הם מפתחים חקר וסקרנות נותנים ביטוי למוטיבציה פנימית שיש בהם
ובונים ביטחון עצמי מי לא היה רוצה לתת את זה לילד שלו?
ואהבתי ששמעתי אמא שאמרה ילדים עצמאיים = הורים מפונקים
ככל שניתן לילד להיות עצמאי ככה זה מוריד מאיתנו פעולות בגלל זה לא סתם משתמשים בביטוי: כישורי חיים זה החיים.
אתם לא מבינים כמה נחת זה עושה כשאני רואה אותה הולכת לבד לקחת את הבקבוק לשתות מים מבלי שאני אצטרך לשאול אותה כל הזמן ואציע והיא תדחה היא לומדת להיות מחוברת לצרכים והרצונות שלה ואין דבר יותר כיף מלהיות עצמאי ואדון לרצונות שלך.
עוד ביטוי נפוץ בהקשר הזה שמתאר בדיוק את זה הוא "אל תעשה בשביל הילד מה שהוא יכול לעשות בעצמו" מריה מונטסורי
ואם כבר עצמאות אז מהרגע שהם הולכים אין דבר משמח יותר מזה שהיא רצה אלי ונותת חיבוק.
לפעמים בלי לשים לב למילים אני אומרת "תביאי לי חיבוק" "תביאי נשיקה"
זה משהו שנראה לי טבעי להגיד לילדים קטנים
כשהם לא רוצים אז הכי טבעי זה לתפוס אותם ולהרים אותם אלינו
זה מה שראינו סביבנו, זה מה שעשו איתנו מה רע?
כשאני מסתכלת על זה היום בתור אמא אני שואלת מה אני מלמדת אותה בזה?
שיש למישהו אחר צורך היא צריכה לרצות אותו.
במקום זה אני משתדלת להגיד "אני יכולה להביא לך נשיקה?"
"את רוצה להביא לי חיבוק?"
"את רוצה להביא לי נשיקה?"
כשאני מדברת ככה אני קודם כל מכבדת את הגוף שלה והכי חשוב משאירה את הבחירה בידיים שלה.
זה הגוף והרצונות שלה והיא לא צריכה לרצות אותי אלא לבחור משהו שנעים לה באותו רגע.
כשאני שואלת אני לוקחת בחשבון שיכול להיות שאני אקבל "לא" כמו שאני יכולה לקבל "כן".
נכון זה לא נעים שפוגשים בן משפחה ששמח לראות אותה ורק רוצה לקרב אותה אליו ולחבק ולנשק ולהראות אהבה
אבל זה בדיוק המקום להפוך את החובה לשאלה ולהגיד לה "את לא חייבת לתת חיבוק/נשיקה אם את לא רוצה".
אולי מהצד זה לא כיף לשמוע אבל רק היא בוחרת מה נעים לה.
נכון עכשו היא קטנה והיא עוד לא מבינה אבל היא לומדת הכל כל הזמן היא לומדת את עצמה, את הסביבה ובהמשך גם נורמות חברתיות.
ומה שבטוח היא בעיקר יודעת מה נעים לה ומה לא הרבה יותר טוב ממני ❤
יש לי עוד המון מה להגיד על הגישה ודברים שאני אוהבת
בסטורי שלי אני משתפת כל יום את הדברים שאני עושה עם אסתר שירה בצהריים ובהייליטס (העיגולים) באינסטגרם הם מסודרים לפי קטגוריות ותמיד אפשר לחזור אליהם.
אפשר לעקוב אחרי בפייסבוק כאן
תגובות